ראשי על האגודה לרפואה ולמשפט כנסים אירועי תרבות סיורי חו"ל קישורים יצירת קשר תמונות
חיפוש באתר
 חברות באגודה
 לוח מודעות
 ארועי תרבות ופנאי
 השתלמויות
 סיורים בארץ
 סיורים בחו"ל
 מאמרים וכתבות
 אות המופת לרופא
 תקנון האגודה
 חברי הנהלה
 כתב העת רפואה ומשפט
"קשישים תשושים הנופלים בין המיטות"

מדינת ישראל באמצעות משרד הרווחה, פועלת בשני כובעים, שלטוני ומסחרי, להסדרת אשפוזם של קשישים תשושים הנזקקים לעזרה טיפולית במוסדות לקשישים (להלן: מעונות). בכובעה השלטוני היא מעניקה רישיונות הפעלה ומפקחת על המעונות הללו על פי תקנות והוראות שהוציאה לשם כך. בכובעה המסחרי היא מונופסון (מונופול מצד הביקוש) השוכר מהמעונות נתח מכריע משוק המיטות המיועדות לאשפוזם של הקשישים התשושים. בשני כובעיה אלו שולטת המדינה ללא מיצרים על שוק המיטות של קשישים תשושים בישראל. כפועל יוצא מכך הופכים המעונות לקשישים תלויים במדינה הן בגלל כוחה השלטוני והן לצורך קיומם הכלכלי ופרנסתם. קל לתאר כיצד מעון לקשישים שבחר בנתיב של עימות עם מפקחי משרד הרווחה צפוי לעצירת הפניות של קשישים תשושים אליו ולעיכובים בחידוש הרישיון המהווה תנאי להמשך הפעלתו.

להסדרת היחסים המשפטיים בין המדינה לבין המעונות, בכל הנוגע לאשפוזם של קשישים תשושים שהיא מפנה ומממנת עלות שהותם, נדרשים המעונות לחתום על נוסח של הסכם אחיד להפעלת המעון, שהוא בגדר חוזה אחיד כמשמעותו בסעיף 2 לחוק החוזים האחידים, תשמ"ג-1982. היינו נוסח חוזה שתנאיו נקבעו מראש על ידי משרד הרווחה ואשר נועדו בנוסחם האחיד המוכתב מראש כאמור, לשמש בסיס להתקשרות החוזית עם עשרות המעונות לקשישים שאליהם מפנה המשרד את הקשישים התשושים. בהסכם האחיד הנ"ל שנכפה על המעונות נכללו תנאים מקפחים העלולים לפגוע הן בקשישים עצמם והן במעונות בהם אושפזו על ידי משרד הרווחה.

החריף והבולט שבתנאים המקפחים שכלל משרד הרווחה בנוסח ההסכם הנ"ל, מתייחס לקשישים תשושים שבמהלך אשפוזם במעון הוחמר מצבם הרפואי והתפקודי והם הפכו לחולים סיעודיים הרתוקים למיטה ולכסא גלגלים ונזקקים לטיפול סיעודי צמוד. מדובר בתהליך צפוי ושכיח שבעקבותיו נדרשים המעונות לספק לקשיש שהפך לסיעודי שירותים טיפוליים מקיפים בהרבה מאלו הנחוצים לתשוש. מוסכם על הכול שעלות שירותים מקיפים לקשיש סיעודי גבוהה בהרבה מאלה הנחוצים לקשיש תשוש המסוגל לבצע חלק ניכר מפעולות היומיום בעצמו. בנסיבות האמורות, ניתן היה לצפות כי החוזה שניסח משרד הרווחה יתייחס באורח הולם למקרים בהם קשישים תשושים שסודרו מטעמו במעון הפכו לסיעודיים, לרבות נטילת אחריות למימון העלות הנוספת הכרוכה בכך. אלא שלמרבית הפלא התנער משרד הרווחה מאחריותו במצבים אלו בגלגלו את הנושא למגרשו של משרד הבריאות, האחראי לאשפוז הסיעודי בישראל.

במציאות האמורה "נופלים הקשישים התשושים בין המיטות". מצד אחד משרד הרווחה מסרב להכיר באחריותו לגורלם ולממן את עלות אשפוזם המעודכנת בעקבות הפיכתם לסיעודיים בטענה שהם עברו לאחריות משרד הבריאות. מצד שני למשרד הבריאות לא אצה הדרך ליטול על עצמו את האחריות המגולגלת לפתחו ולהקצות "קודים" המהווים התחייבות תקציבית מטעמו למימון אשפוז לקשיש סיעודי. החשש לפגיעה בלתי נמנעת בנסיבות האמורות באיכות השירות המוענק לקשישים הללו, אינה מדירה שינה מעיניהם של המופקדים על שלומם של קשישים אלו בשני המשרדים הנ"ל ומחדל חמור זה נמשך שנים רבות. הקורבנות הישירים לקיומו של תנאי מקפח זה בחוזה האחיד שמכתיב משרד הרווחה הם הקשישים חסרי האונים.

המבוי הסתום שאליו הגיעו המעונות לקשישים לנוכח סירוב משרד הרווחה להכיר באחריותו לגורלם של הקשישים שסודרו על ידו כתשושים והפכו לסיעודיים, חייב אותם לנקוט במהלך משפטי תקדימי כלפי רשות ממשלתית במסגרת חוק החוזים האחידים. לראשונה בישראל הוגשה על ידי הארגון היציג המאגד את מרבית המעונות המאשפזים קשישים תשושים מטעם משרד הרווחה (איגוד בתי אבות בישראל, להלן: א.ב.א), עתירה מנהלית נגד המדינה בבית הדין לחוזים אחידים במקום מושבו בבית המשפט המחוזי בירושלים. בעתירה שנתבררה כאמור בבית הדין לחוזים אחידים ח.א. 403/2004 ו- ח.א. 704/2005 עמדה במוקד הטענה, כי העדר הסדר המבהיר את אחריות משרד הרווחה לכסות את העלויות העודפות הכרוכות בטיפול בקשישים שהפכו מתשושים לסיעודיים, הנו בגדר תנאי מקפח בחוזה אחיד המחייב תיקון הולם. שהרי כל מי שעיניו בראשו מבין כי "אין ארוחות חינם" והקשישים הם שישלמו את מחיר התנערות משרדי הממשלה מאחריותם. בכך נגרם לקשישים חסרי האונים עוול החושף אותם לשירות חסר ופגום.

זוהי עתירה ראשונה שבה נתבעת המדינה במסגרת חוק החוזים האחידים כרוכשת שירותים מונופוליסטית, המנצלת את כוחה השלטוני וכופה תנאים מקפחים על המתקשרים עמה. במובן זה מהווה העתירה הנ"ל תקדים ראשון מסוגו. עד לעתירה זו לא נדרשה המדינה כרוכשת או כספקית שירותים, לתקן תנאים מקפחים בחוזים אחידים שאותם היא כופה באורח חד צדדי על האזרחים או על גופים המתקשרים עימה בחוזה אחיד.

פסק דינו של בית הדין לחוזים אחידים, בהרכב: מ' מזרחי שופטת ראש ההרכב, פרופ' א' זיסבלט חבר וד"ר מ' שפר חבר, שניתן ב- 27.3.07, קיבל את העתירה הנ"ל בעיקרה. פסק הדין קובע כי בחוזה האחיד שכופה משרד הרווחה על המעונות לקשישים נשוא העתירה, כלולים סעיפים מקפחים. במיוחד בולטת הקביעה לפיה הוראת הסעיף בחוזה האחיד המתייחס לקשישים שהפכו במהלך אשפוזם לסיעודיים (סעיף 24 לחוזה), הנו סעיף מקפח שיש לתקנו. להלן ציטוט מפסק הדין:

"כדי לבטל את הקיפוח יש צורך לסייג מבחינת זמן את חבותו של המעון לשאת בהוצאות העודפות של הטיפול בזקן הסיעודי. פרק הזמן המוצע על ידי המבקש – 30 יום- נראה לנו. יש לקבוע עוד, כי משחלף פרק זמן זה, והזקן טרם אושפז במחלקה סיעודית במימונו של משרד הבריאות, הפרש דמי האשפוז יחול על המשיבה". (ההדגשה שלי ד.ש.).

העתירה ופסק הדין שניתן בה מהווים צעד חשוב ראשון מסוגו במאבק הציבורי הנחוש כלפי רשויות המדינה, המבקשות לעתים לחסוך משאבים על גבן של אוכלוסיות חלשות טעונות הגנה. קשישים חולים אינם מהווים קבוצות לחץ המסוגלות להתמודד עם מצבי קיפוח מהסוג שתיארנו בתמצית לעיל. אשר על כן מוטלת עלינו החובה לעמוד בפרץ וליזום מאבקים ציבוריים ומשפטיים דוגמת עתירה זו, שנועדה למנוע פגיעה בלתי נסבלת בשלומם. נקווה כי הלקח ייושם במהרה על ידי רשויות המדינה וימנעו בעתיד מצבים בהם יקבעו על ידה הסדרים חוזיים מקפחים המתעלמים מצרכיו של ציבור נזקק וחלש דוגמת הקשישים התשושים שהפכו סיעודיים.

| | | | | | | |
בניית אתרים בניית אתרים Media4u נטמיילר נטמיילר דיוור אלקטרוני