הקשר בין דחק נפשי לבין התפתחות תחלואה אצל חיילים בשירות סדיר בראי ההלכה הפסוקה

הקשר בין דחק נפשי לבין התפתחות תחלואה אצל חיילים בשירות סדיר בראי ההלכה הפסוקה

עו”ד ענת גינזבורג, מומחית לנזיקין וביטוח, יו”ר ועדת נכים תגמולים ושיקום הארצית בלשכת עורכי הדין,  לשעבר סגנית פרקליטת מחוז ת”א ( אזרחית).

הכנס השנתי של האגודה לרפואה ומשפט /מאי 2018

בתאריך 10-12/5/2018 התקיים הכנס השנתי של האגודה לרפואה ומשפט בדן קיסריה.

נושא הכנס – הקשר בין סטרס/דחק אקוטי מתמשך, בראי הרפואה והמשפט. מרכזת אקדמית של הכנס – עו”ד ענת גינזבורג.

הרצו רופאים בכירים בתחומי התמחויות שונות : פרופ’ דן בוסקילה, ד”ר דרור דולפין, ד”ר אילן טל, פרופ’ עמוס קורצ’ין, פרופ’ רם דיקמן, פרופ’ מיכה רפופורט, ד”ר איתן מאירי .

כמו כן כלל הכנס פנל בנושא סטרס ודחק אקוטי בראי ההלכה הפסוקה, בהנחיית עו”ד ענת גינזבורג, אשר הרצתה על הקשר בין דחק נפשי לבין התפתחות תחלואה אצל חיילים בשירות סדיר בראי ההלכה הפסוקה, עו”ד שמואל וולפמן, עו”ד יונתן דיוויס, עו”ד אהובה טיכו ועוד” דוד אורחן,  ופנל בנושא נפש בריאה בגוף בריא, מפי עו”ד ד”ר רינה רחמני רבינוביץ.

לכנס הגיעו משתתפים רבים, והוא זכה להדים חיוביים ביותר.

 

הרצאתה של עו”ד ענת גינזבורג:  הקשר בין דחק נפשי לבין התפתחות תחלואה אצל חיילים בשירות סדיר בראי ההלכה הפסוקה

חיילים בשירות סדיר מתגייסים פעמים רבות לשירות בפרופיל 97, ובמהלך שירותם חלו במחלות  המוגדרות כמחלות קונסטיטוציונליות, כגון : מחלות נפש – סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה , סוכרת סוג 1- סוכרת נעורים , פיברומיאלגיה , פסוריאזיס , תסמונת המעי הרגיז, מחלת היאפים / תשישות כרונית (CFS) , טרשת נפוצה, אפילפסיה וכיו”ב. וכאן עולה שאלת הקשר הסיבתי – מהו נטל ההוכחה המוטל על חייל /ת שחלה במהלך שירותו במחלה קונסטיטוציונלית, עפ”י חוק הנכים   ( תגמולים ושיקום ) התשי”ט – 1958.

פסקי דין רבים יוחדו לסוגיה זו, החל בוועדות הערעורים לפי חוק הנכים, וכלה בביהמ”ש המחוזיים וביהמ”ש העליון.

 

חזקות לגבי מחלות קונסטיטוציונליות

חזקה היא כי כשמדובר בשירות קצר כגון שירות סדיר, זכאי החייל ליהנות מן החזקה לפיה מחלה קונסטיטוציונלית שפרצה לראשונה בתקופת השירות, רואים אותה כאילו נגרמה – ולא רק הוחמרה – עקב השירות, אלא אם כן עולה מחומר הראיות הרפואיות שדבר זה לא יתכן.  

אין [החייל תובע התגמולים] חייב להוכיח אירוע יוצא-דופן דווקא בעת השירות הצבאי, אבל  הוא חייב להוכיח שבעת השירות היה נתון עקב השירות במצבים קשים יוצרי מתח ודאגה למעלה ומעבר לאלה הצפויים לאדם בחיים   האזרחיים …”  – ע”א 612/74 סעדי נ’ קצין התגמולים, פ”ד כ”ט(2) 7.

ההלכה היא, כי מחלה קונסטיטוציונלית שהתפרצה תוך כדי השירות, ונמצא כי קיים קשר סיבתי-עובדתי בין השירות לבין התפרצות המחלה, מייחסים את המחלה במלואה לשירות, הגם שהחייל בא אל השירות כשהוא נושא את המחלה בגופו, באורח רדום כמובן.

 

 ראה  : ע”א 550/70, זלץ נגד  קצין התגמולים, פד”י כ”ה (1) 533 ,עמ’ 537.

           ע”א 472/89 קצין התגמולים נ’ אברהם רוט , פ”ד מ”ה (5), 203 ,עמ’ 211-212.

 

לעניין מידת ההוכחה הנדרשת, הרי שאין על החייל להוכיח כי קשר כזה קיים מעבר לספק סביר אלא רק כי מתקבל מאוד על הדעת קיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין השרות  –

  

ראה  : רע”א 187/83 רדושיצקי נ’ קצין התגמולים, פ”ד ל”ז (4) 361, 366,

            רע”א 8077/96 קריספיל נ’ קצין התגמולים פ”ד נ”א (2) 817 822-821.

 

נטל ההוכחה : כיצד מוכיחים קשר סיבתי משפטי?

עפ”י ההלכה הפסוקה, יש למדוד את עוצמת הדחק לפי מבחן משולב סובייקטיבי  – אובייקטיבי : מהי השפעת הדחק על החייל הספציפי.

לאחר שהוכחו תנאי שירות אובייקטיביים הכרוכים במתח ודאגה, יש להוכיח כיצד השפיעו על החייל הספציפי וגרמו למחלתו.

א’. מבחן סובייקטיבי : רגישותו המיוחדת של חייל הניזוק/ גולגולת דקה

ב’. מבחן אובייקטיבי  – אירוע /אירועי הדחק לא יהיו אירועים טריויאלים, שוליים או שגרתיים, אלא אירועים הקשורים ליחודיות ומיוחדות של השירות הצבאי .

ראה:

רע”א 4748/02 קצין התגמולים נ’ בירתי  פ”די נז(4) 346, 348.

דנ”א 5343/00  קצין התגמולים נ’ אורית אביאן , פד”י נ”ו (5) 732, 765-763

“…על החייל התובע תגמולים לשכנע בטענתו כי חיי הצבא – באשר חיי צבא הם – או אירוע ספציפי הקשור לחיי הצבא הם שהביאו לפריצתה של המחלה…אירוע טריוויאלי שאירע לחייל תוך כדי שירותו, לא נכיר בו כגורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונלית. הקשר הסיבתי לשירות בצבא – באשר שירות בצבא הוא – חייב שיהא בעל עוצמה מינימלית עד שנכיר בו כגורם לפריצתה של מחלה קונסטיטוציונלית…

תנאי מוקדם הוא שיחבור אל המבחן הסובייקטיבי מבחן אובייקטיבי אף-הוא, דהיינו: מבחן התולה עצמו באירוע חיצוני שאירע לחייל או ‘במצב’ חיצוני לחייל, ואשר בעקבות אחד מהם פרצה בגופו המחלה הקונסטיטוציונלי”.   ( אביאן ).

 

נטל ההוכחה לגבי היסוד האובייקטיבי

על החייל להוכיח כי תנאי השירות ו/או האירוע שגרמו לפרוץ המחלה הקונסטיטוציונלית אינם טריוויאליים או שגרתיים אלא בעלי מאפיינים ייחודיים ומיוחדים לחיי הצבא ובעלי ממשות .

ככל שהייחודיות “הצבאית” של המאפיינים הנ”ל ברורה וגלויה דיה, כמו השתתפות בפעולות לחימה או התרחשות אירוע חריג במהלך השירות הצבאי, כך מתעצם קיומו של הקשר הסיבתי המשפטי.

העדרו של מאפיין צבאי מובהק או אירוע חריג, אינו שולל בהכרח הכרה בקיומו של קשר סיבתי משפטי, ובלבד שהתנאים שגרמו לפרוץ המחלה הינם בעלי אפיון ייחודי לחיי הצבא.

בעניין אביאן, נידון עניינה של חיילת שהוצבה לשרת כקלדנית בבסיס מודיעין , טענה כי תקופת הכשרתה לתפקיד חדש היתה קצרה מדי וגרמה לה ללחץ רב. וזמן קצר לאחר מכן, ניכרו בה סימני מצוקה עקב תנאי מתח וחרדה, ואובחנה כסובלת ממחלת הסכיזופרניה. הוכר קיומו של קשר סיבתי משפטי למרות שתפקידה לא לווה במאפיין צבאי ייחודי או מובהק, ולא הוכח קיומו של אירוע חריג שגרם להתפרצות המחלה. נפסק: ” השאלה אימתי נסווג אירוע כטריוויאלי ואימתי נסווג אירוע כיוצר קשר סיבתי, שאלה היא הנתונה להכרעה בכל מקרה ומקרה על-פי נסיבותיו. שיקול-הדעת המוקנה לבית-משפט שיקול-דעת רחב הוא”. ( עמ’ 765, שם).

סוג ראשון של מקרים, שהינו בעל העוצמה הרבה יותר של קשר סיבתי-משפטי, הינו סוג מקרים בהם המיוחדות והייחודיות של השירות בצבא הם שהביאו וגרמו לפגיעה בחייל המשרת. דוגמא לכך הינה התפרצות המחלה לאחר שהחייל עבר סדרת אימונים קשים, או שירת במקומות חריגים ורוויי מתח, וכדומה.

סוג המקרים השני : “אינו קשור בהכרח במיוחדות שבשירות הצבאי” (עניין אביאן, בעמ’ 750) אך כולל אירועים חריגים ויוצאי דופן שאירעו לחייל במהלך שירותו ובקשר עם שירותו, ואשר בעקבותיהם התפרצה המחלה. ויודגש, אין נדרש כי האירוע יהיה בהכרח אירוע אופייני לחיי הצבא דווקא. למשל – חייל שחלה במחלת הסוכרת לאחר ריב קשה שהיה לו עם מפקדו, חייל שביצע מאמץ חריג ולקה באוטם שריר הלב וכו’.

סוג המקרים השלישי : מחלה קונסטיטוציונלית הפורצת בגופו של חייל במהלך השירות הצבאי “אך בלא שכרוכה היא לא ביסוד “צבאי” ולא באירוע חריג ומיוחד“. גם במקרים אלו לא יישלל בהכרח יסוד הקשר הסיבתי בין השירות לבין המחלה. עובדותיו של עניין אביאן מתאימות הן לסוג המקרים השלישי, שכן שירותה של  אורית אביאן לא לווה במאפיין צבאי ייחודי, ואף לא אירע כל אירוע חריג שגרם להתפרצות המחלה.

 

מחלות נפש

סכיזופרניה היא מחלה קונסטיטוציונלית המקננת בגופו של אדם. נקבע כי סטרס /דחק מהווה טריגר אשר יכול להביא להתפרצות המחלה. השאלה – מהי עוצמת הדחק.  

לגבי חייל סדיר,  אין צורך בהוכחת אירוע חריג ספציפי ודי להוכיח כי היה קיים דחק וסטרס בתנאי השירות, היחודי לשירות הצבאי.

לדוגמא : לוחמים שעברו שירות צבאי קשה, מארבים, בשטחים חיילים שנכלאו בכלא צבאי  וכו’.

ר’   ע”ו ( חיפה ) 58718/10/13 פלוני נ’ קצין התגמולים  ( נבו)  פס”ד מיום 6.8.2017,  שם הוכר קש”ס של החמרה בשיעור 66% בין התנאים אליהם נחשף המערער בכלא צבאי ובשירות, לרבות שהייה בצינוק, קשיי הסתגלות, קשיי שפה וכו’ לבין מחלת הסכיזופרניה

ע”א ( ת”א ) 2882/07 ב.ר. נ’ קצין התגמולים ( נבו) פס”ד מיום 20.8.09, שם הוכר קש”ס של גרימה בין מחלת הסכיזופרניה בעניינו של חייל שהתגייס לשירות חובה בפרופיל 45, בין היתר עקב בעיות נפשיות מהן סבל לפני הגיוס. קב”ן שבדק אותו לפני השירות הורה לשבצו בתפקידים לא מלחיצים. שבועיים לאחר גיוסו לקב בהתקף פסיכוטי. נקבע – המערער  התגייס עם גולגולת ” דקה מכל דקה ” והטירונות גרמה לו ללחצים שלא יכול היה לעמוד בהם

כך, הוכרו חיילים שלקו בדחק עקב אכזבה משיבוץ  : רע”א 1318/09 מ”י נ’ פלונית, ( נבו) פס”ד מיום 15.9.09, נדחתה בר”ע לגבי חיילת שסבלה ממתחים חברתיים בטירונות, שובצה לאכזבתה     כפקידת רכב, חלתה בסכיזופרניה. הוכר הקשר הסיבתי בין המחלה לשירות.

רע”א 22621/12/12  ( מחוזי מרכז ) ק”ת נ’  א.א. ( נבו) פס”ד מיום 5.1.14, חייל שביקש לשרת בח”א, שובץ לאכזבתו לחיל התקשוב, וחלה בסכיזופרניה. נקבע כי המחלה נגרמה עקב האכזבה.

כן ר’ דנ”א 5343/00  קצין התגמולים נ’ אורית אביאן , פד”י נ”ו (5) 732, 765-763

 

סוכרת נעורים ( סוכרת מסוג 1(

בשנת 2016 מונתה ועדה לבחינת הקשר בין דחק נפשי מקדים לפריצת ו/או החמרת מחלת הסוכרת – ועדת רפופורט,   מטעם המועצה הלאומית לסוכרת בראשותו של פרופ’ מיכה רפופורט חברי הוועדה הם מומחים ברי סמכא בתחומי הסוכרת, אנדוקרינולוגיה, רפואה פנימית, רפואת ילדים     רפואת קהילה, רפואת בית חולים ופסיכיאטריה. הועדה הגיעה פה אחד לשתי מסקנות: 1. קיים קשר עקרוני חזק ומשמעותי בין דחק נפשי מקדים ופריצה או החמרה במחלת הסוכרת,      2 חוזק הקשר הסיבתי בין דחק נפשי מקדים ופריצת מחלת הסוכרת ו/או שיבוש איזון , קשור למאפיינים אישיים ונסיבות האירועים של כל חולה באופן ספציפי. יש לברר נסיבות: א’. שלילת נוכחות סוכרת קודמת. ב’. שלילת גורמי הדק אחרים לפריצת המחלה או לשיבוש באיזו. ג’. נוכחות ו/או העדר גורמי סיכון נוספים לפריצת סוכרת או שיבוש באיזו. ד’. הערכה של עוצמת הדחק האובייקטיבית והסובייקטיבית. ה’. הסמיכות בזמן בין תקופת הדחק לפרוץ המחלה.

הערכאות המשפטיות דנו במהלך השנים במקרים רבים של חיילים שלקו בסוכרת במהלך שירותם, כתוצאה מסטרס . רצ”ב לדוגמא:

ר’ ע”א 1208/04  ( ת”א ) ל. ע.  נ’ קצין התגמולים ( נבו) : חייל שחלה בסוכרת נעורים 4 חודשים לאחר גיוסו , מיד לאחר טירונות קשה ומפרכת בגבעתי. התביעה נדחתה הן ע”י ק”ת והן ע”י ועדת הערעורים והוגש ערעור למחוזי ת”א. טענת ק”ת היתה שאין בתנאי הטירונות כדי לבסס יסוד אובייקטיבי לדחק. טענת המערער : השירות היה כרוך בתנאי מתח, דחק ולחץ נפשי ופיזי.                          

ביהמ”ש המחוזי קבל את הערעור וקבע : החייל היה נתון בלחץ בעת הטירונות, שירת בתנאים קשים מאד פיזית ונפשית, מפקדו הודה כי הופעל עליו לחץ רב, מפקדו אף הוזעק ערב שבת לבסיס כדי לשוחח איתו ולהרגיע אותו . ניסיונותיו להגיע לרופא עקב חולשה וכאבים לא   צלח והוא נשלח לתורנויות מטבח. ביהמ”ש קבע שהוא התמוטט במהלך הטירונות , לא קבל טיפול הולם, אזעקת המפקד מהבית מדברת בעד עצמה ומצביעה על עוצמת הלחץ בו היה נתון.

ע”נ 743/09 א.מ. נ’ ק”ת ( נבו)  חייל ב-8200 שביצע אבט”ש בבסיס על גבול מצרים . שמר  לבדו בעמדות שמירה מבודדות. לא היה מיומן בשימוש בנשק. היה לחוץ. הזהירו חיילים על הסתננויות לבסיס. נקבע כממצא עובדתי שהיה חשוף לדחק נפשי , שהיה סמוך להופעת הסימפטומים של הסוכרת. הערעור התקבל.

ע”ו ( מחוזי ת”א ) 8884/12/15 ע.ר. נ’ קצין התגמולים  ( נבו  ) חיילת לקוית שמיעה שלקתה בסוכרת נעורים בטירונות לאחר אירוע חריג – הורו לה להשתמש באטמי אוזניים אך לא הצליחה לשמוע את ההוראות ולכן הוציאה אותם , וזכתה לצעקות וכעס המפקדים , מה שגרם לה ללחץ רב והיא פרצה בבכי הסטרי. זמן קצר אח”כ הופיעו סימפטומים של סוכרת נעורים. הערעור התקבל.

 

פיברומיאלגיה

במקרים בהם הוכיחו חיילים כי שירותם היה כרוך בדחק וסטרס נפשי , הוכח הקשר הסיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה לבין שירותם.

ר’ ע”נ  ( ב”ש) 26981/02/10 נ.ב.  נ’ ק”ת ( נבו) מאמצים פיזים ונפשיים של מכ”ית בנים בקורס שנמשך כחצי שנה,  פחד מהדחה, איומי מפקדים וכיו”ב גרמו לפריצת מחלת הפיברומיאלגיה. הערעור התקבל.

ע”נ ( חיפה )  22058/07/11 י.ר. נ’ ק”ת ( נבו) חיילת שלקתה במחלת הפיברומיאלגיה עקב שירותה כלוחמת בקרקל עקב

הסטרס הנפשי והפיזי  שהיו כרוכים בתפקידה כלוחמת. הערעור התקבל.

 

פסוריאזיס

אף כאן, במקרים בהם הוכיחו חיילים כי שירותם היה כרוך בדחק וסטרס נפשי , הוכח הקשר הסיבתי בין המחלה לבין שירותם.

ע”נ 13/09( ראשון לציון )  ג.ב. נ’ קצין התגמולים ( נבו) . במקרה זה דובר באיש קבע , מבנאי מטוסים בח”א שחלה בפסוריאזיס עקב סטרס ודחק חריגים – תיקון מטוס 15-F שהתרסק , כשנחת נחיתת אונס. הערעור התקבל.

ע”נ 76167/10/12 ( ראשון לציון ) א.ח. נ’ קצין התגמולים ( נבו)  שוטר שהוצב בתפקידים שהתאפיינו במתח ודריכות בלתי פוסקים לאורך זמן, בשעות עבודה רבות מדי יום ובקריאה ממושכת. הפעילות כללה טיפול באירועי אלימות קשים ופיגועי התאבדות והתמודדות עם מראות של חלקי גופות ושלוליות דם. לקה בפסוריאזיס. הערעור התקבל.

 

טרשת נפוצה

בע”נ (ב”ש) 116/93 בוכור חגית נ’ קצין התגמולים (נבו, 12.1.98) נדון ערעורה של חיילת  שהתגייסה בפרופיל 45 בשל בעיות גב. בטירונות הייתה נתונה למאמץ פיזי רב מעבר למה שהייתה מורגלת טרם הגיוס, ולחץ נפשי מתמיד מחשש שלא תצליח לעמוד במטלות עקב מגבלותיה. ביהמ”ש קבל את הערעור , וקבע קש”ס של החמרה וזאת היות שסבלה מכאבי גב טרם הגיוס, אותם שייך למחלה.  

בע”א (חי’) 3811/06 גולומבק איילה נ’ ק. התגמולים (נבו, 16.10.07)  נדון ערעור של חיילת שהתגייסה לצה”ל בפרופיל 64 בגין אסטמה ושירתה כמכונאית נגמשים בגזרת עזה. לאחר תקופה אובחנה כסובלת מטרשת נפוצה ושוחררה מצה”ל. שירותה הצבאי היה מלווה בדחק וסטרס. ועדת הערעורים דחתה את ערעורה של המערערת בקבעה כי לא הוכח קש”ס ולא קיימת אסכולה רפואית אשר קושרת בין המתח לבין מחלת הטרשת הנפוצה. ביהמ”ש המחוזי  קבל את הערעור.

 

מאיסטניה גרביס

לאחרונה ניתן ע”י ועדת הערעורים בת”א, מפי כב’ הש’ שי מזרחי פס”ד שקבל את הערעור וקבע קשר סיבתי בין המחלה לבין דחק נפשי בע”נ (תא’) 33511-06-14 ח’ א’ נ’ קצין התגמולים ( נבו, 10.12.17)  – מערערת התגייסה לצה”ל בפרופיל 97 ,ושירתה בקרקל כלוחמת קרבית. כחודש וחצי לאחר שירותה התגלו סימני אצלה מחלה נוירולוגית אוטואימונית – מיאסטניה גרביס. המערערת הייתה נתונה למתח תמידי, ולחצים פיזיים, בהמשך השירות מצבה החמיר ולימים הוברר כי היא סובלת מהמחלה.  ביהמ”ש קיבל את טענת המערערת כי השירות הצבאי היה כרוך בתנאי לחץ נפשי ופיזי, ותנאי שירותה משקפים תנאים ייחודיים לשירות הצבאי. הערעור התקבל.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט