התעמרות בעבודה – הנזקים הבריאותיים לנפגע והנזקים הכלכליים למעסיקים ולמשק הישראלי

איתן מאירי*

התעמרות בעבודה אינה תופעה חדשה והיא מוכרת בעולם מתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת בשמות: Disruptive Behavior at Work ו- Bulling at Work. בישראל זכתה התופעה להכרה במהלך העשור האחרון ופרקטיקות לזיהוי, לניטור, למניעה ולטיפול בה מתפתחות בזירה ההסברתית, הטיפולית והמשפטית. למרות זאת, יש הערכת חסר לנזקיה הבריאותיים והכלכליים, כמו גם רתיעה של רבים מלעסוק בנושא כאוב זה.

מהי התעמרות בעבודה?

התעמרות במסגרת העבודה הינה התנהגות פוגענית המופנית כלפי אדם באופן חוזר ונשנה, במספר אירועים נפרדים ההופכת את סביבת העבודה לעוינת ומאיימת עבורו, פוגעת בכבודו, בריאותו הנפשית והפיזית וביכולתו לבצע את עבודתו כהלכה.

התעמרות בעבודה תתבטא באופנים שונים: צעקות, השפלות והקטנת ערך, ביקורת לא עניינית ולא מידתית, הפצת שמועות שווא זדוניות, הכשלה בתפקידו, הפעלת מניפולציות ריגשיות, שקרים והטעיות, מידור מקצועי, מידור חברתי ועוד.

ב- 2015 עברה בקריאה טרומית הצעת החוק של ח”כ מרב מיכאלי למניעת התעמרות בעבודה 1 ובהצעה מוגדרות ההתנהגויות שאחת או יותר מהן מהוות התעמרות בעבודה:

1.התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות;

2.שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו , לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים ענייניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;  

3.הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;

______________________________________

 

*איתן מאירי , פסיכולוג תעסוקתי וארגוני מומחה, חוקר עצמאי את נושא ההתעמרות בעבודה ותרבות
 ארגונית, תרפיסט המטפל בנפגעי התעמרות בעבודה, נותן חוו”ד מומחה בבתי הדין.

 

1  הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע”ה-2015 (פ/971/20)

main.knesset.gov.il     › עמוד הבית › פעילות הכנסת › החקיקה › מאגר החקיקה הלאומי

4.הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים;

5.ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;

6. נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם;

7.נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.

מאחר ואין סרגלים מדויקים למדידת התנהגויות אלה, ויש מימד סובייקטיבי, רגישויות אישיות  ו”גלגולות דקות”, ומאחר והפסיקה בתחום עדיין מועטה, נוכל תמיד להישען על מה מצופה מהעובד הסבר מחד גיסא ומהמעסיק הסביר מאידך גיסה בבואנו לבחון את הסוגיה.

מיהם הפוגעים?

על פי הנתונים המחקריים בעולם, גברים פוגעים בגברים ונשים, אם כי יותר בגברים (60%) מאשר בנשים. 60% נשים פוגעות יותר בנשים (65%) מאשר בגברים (35%).
ב-75% מהמקרים הפוגען הוא הממונה הישיר או מי מטעמו. ב-5% מהמקרים מדובר בכפיף שהופך את חיי הממונה שלו לבלתי אפשריים. בשאר המקרים יכול הפוגען להיות כל אחד אחר במקום העבודה.

על המבנה הנפשי של הפוגעים ושל הנפגעים, ועל הדינמיקה ההרסנית ביניהם פרטתי בספרי “המגפה השקטה במקומות העבודה”2

היקף התופעה

לפחות אחד מכל ארבעה עובדים יחווה התעמרות קשה במהלך קריירה שלו, התעמרות שתגרום לו לפגיעה קשה, לעיתים א-רוורסבילית בבריאותו.
סקר של התמ”ת  משנת 2012 3 מצא כי המספרים קרובים יותר לאחד מכל שני עובדים מאשר לאחד מכל ארבעה.


בסקר שנערך בקרב רופאים בישראל4 (להלן  “סקר הרופאים”) דווחו 85% מהרופאים כי נחשפו להתעמרות במקום עבודתם ו- 57% מהם דיווחו כי סבלו מהתעמרות באופן אישי.


____________________________________________________

2  איתן מאירי, המגפה השקטה במקומות העבודה – התעמרות, הצקה, התנכלות, התעללות פסיכולוגית –   
להכיר, לדעת, להתמודד. הוצאת ניהול אפקטיבי בע”מ, 2015.

3 שם עמודים 231 עד 256

4  התעמרות רופאים ועובדי סגל ברופאים: סקר ראשון בתחומו בישראל. איתן מאירי, ד”ר יעקב רוזנפלד, ד”ר מנחם פישר. 2014. טרם פורסם אך ניתן לקבל את תמצית הממצאים  בפניה במייל למחבר eitan@nihul.orבסקר הגדול מסוגו בעולם שנערך בקרב עובדים סוציאליים בישראל בשנת 2017 5  (להלן “סקר העו”סים”) בו נטלו חלק 634 עו”סים דווחו 86% מהמשתתפים כי הם נחשפו להתעמרות במקום עבודתם ו- % 67 דווחו כי סבלו מהתעמרות באופן אישי. יוער כי בסקר העו”סים שנתונים ממנו מוצגים בהמשך, היה הוותק המקצועי של המשיבים 15 שנים וכן כי במקצוע זה בו יש נטישה רבה, לא השתתפו עו”סים שעזבו את המקצוע עקב התעמרות, כך שהנתונים שהינם קשים מאוד, מוטים כלפי מטה.

יודגש כי בשני הסקרים נבדקה “התעמרות מבית” בלבד, כלומר, אך ורק התעמרות של מנהלים ועובדים מתוך הארגון ולא התנכלות, התעמרות ואלימות מקרב מטופלים ולקוחות.

הנתונים המחקריים בעולם הינם כי התעמרות בעבודה נפוצה פי 4 מאשר הטרדות מיניות. שני הסברים לכך הם:

א. הטרדות מיניות הינן ברובן המוחלט של גברים כנגד נשים ואילו התעמרות בעבודה חוצה מגדרים.
ב. התעמרות בעבודה עוסקת במצבים נרחבים של שימוש בכוח באופן לא מידתי והוגן כאשר הטרדה מינית הינה רק התנהגות אחת מתוך עולם התנהגויות מגונה זה.

היכן היא מתרחשת?

אין מקום עבודה המחוסן מפני התופעה, גם לא חברות הזנק, חברות היי-טק או מוסדות חסד. היא קיימת במגזר הממשלתי, המוניציפלי והציבורי, במגזר השלישי ובמקומות עבודה פרטיים. בהכללה, ככל שמקום העבודה מתאפיין בניהול נאור ומתקדם יותר, היקף התופעה יהיה נמוך יחסית לעומת גופים בהם הניהול אינו נאור. כמו כן גופים מונופוליסטיים או אחרים שאינם חשופים לתחרות, מועדים יותר מאחרים להתרחשות התעמרויות בקרבם.

מחקרים בעולם מוצאים בעקביות כי שני מגזרים בהם ישנם יחסית יותר אירועי התעמרות הם מוסדות השכלה (מבתי ספר ועד אוניברסיטאות) ומוסדות בריאות  וטיפול (כמו מרפאות ובתי חולים). אלו מגזרים שחלקם מתאפיינים בהיררכיה נוקשה יחסית לגופים אחרים. כמו כן בחלק מארגונים אלה הניהול אינו נתפס כפרופסיה ואנשים מקודמים לתפקידי ניהול בגלל יכולות שאינן רלוונטיות לניהול ומנהיגות. לא פעם ממונים אלה לא צמחו מתפקידי ניהול אחרים ולא הוכשרו אליהם. בנוסף, מקומות אלה מתאפיינים ביחסי עבודה מתמשכים לאורך שנים ובתחלופה מועטה – נתונים המהווים גורם פוטנציאלי נוסף להגברת חיכוך בין אישי.

 

הנזקים לנפגעים

התעמרות בעבודה הינה חוויה טראומטית לנפגע. היא חושפת אותו לדחק (סטרס) מתמשך וידוע כי אחד מכל עשרה אנשים שיחווה טראומה, יפתח תסמונת דחק פוסט טראומטית (P.T.S.D.). על פי רוב, התעמרות בעבודה תגרם מאירועים חוזרים ונשנים, הולכים ומסלימים של התנהגויות פוגעניות.

אירוע טראומטי “קלסי” הוא אירוע חד פעמי (תאונת דרכים, פיגוע, טרור,

__________________________________________________

 

5  מחקר אינטרנטי: התעמרות בעובדים סוציאליים. איתן מאירי, ד”ר גדי רביד, אור שקולר. 2017. טרם פורסם אך ניתן לקבל את תמצית הממצאים בפניה במייל למחבר  eitan@nihul.org

תקיפה) בו האדם חווה סכנה ברורה לשלמותו או לבריאותו הפיזית או הנפשית שלו עצמו או של מישהו קרוב אליו. במקרי התעמרות בעבודה לעומת זאת אין על פי רוב “אירוע תאונתי” כהגדרתו  בתקנות המל”ל ונפגעים יפגינו תסמונות של נפגעי תסמונת דחק פוסט טראומטית מורכבת (P.T.S.D. Complex) בדומה לאנשים שהיו בשבי, נפגעי כתות או אנשים שחשופים לאלימות מתמשכת במשפחה. האבחנה של  P.T.S.D. Complex היא חדשה יחסית וטרם נכנסה לDSM אך מטפלים נעזרים בה על מנת לתאר טראומות בעלות מאפיינים סימפטומטיים ואטיולוגיים של התעללות מתמשכת6

ניתן אם כן לראות בשרשרת אירועי ההתעמרות בעבודה סוג של אירועי מיקרו-טראומה  המובילים להתפתחותה של טראומה מורכבת שתסמיניה יתחילו לבוא לידי ביטוי החל מחודש מתחילת ההתעמרות ועד לשנה או יותר מתחילתה.

להלן רשימת תופעות נפוצות שחווים נפגעי התעמרות בעבודה:
תופעות גופניות

  • כאבי ראש /  גב / שרירים (לרבות פיברומיאלגיה)
  • הפרעות אכילה / בעיות בעיכול / כאבי בטן / בחילות
  • עליה בלחץ הדם
  • הפרעות שינה
  • פגיעה במערכת החיסונית והתפרצות מחלות אוטו-אימוניות
  • דופק מואץ / לחצים בחזה
  • תחושת נמלול בגפיים / רעד בשפתיים / “טיקים”
  • סחרחורות
  • נשירת שיער מוגברת

 

תופעות ריגשיות

  • אנהדוניה, דכדוך ודיכאון
  • תחושת חוסר תקווה, ייאוש
  • התקפי כעס ובכי
  • התקפי חרדה
  • תחושות אשמחה, בושה והתערערות הדימוי והביטחון העצמי

 

תופעות קוגניטיביות

  • קשיי ריכוז, תחושת בלבול, חוסר אוריינטציה (Fibro-Fog””)
  • פגיעה בזיכרון לטווח הקצר והארוך
  • קשיים בקבלת החלטות ופתרון בעיות

 

_________________________________________________

 

6  דורון מיקי, טראומה והטיפול בה. הוצאת המחבר 2016 עמוד 77.

נזקים נוספים

  • פגיעה במרקם המשפחתי, לעיתים פרוק המשפחה
  • ריבוי היעדרויות מהעבודה
  • ריבוי תאונות
  • אובדן מקום העבודה
  • תגובות פוסט טראומטיות
  • פגיעה כלכלית
  • לעיתים, תגובות אלימות (לרבות פגיעה עצמית)


סיכום של מטה-מחקרים7  מצא כי סטרס וגורמי סיכון פסיכו-סוציאליים בעבודה מגבירים את סיכון העובדים להיפגע מ:
כאבי גב –  עד פי 3

מחלות לב –  עד פי 3

פגיעות שריר שלד –  פי 2-3

התמכרות לחומרים ממכרים –  פי 2 ויותר

זיהומים – פי 2 ויותר

סוגי סרטן מסוימים – פי 5 (!)

 

בסקר שנערך על התעמרות בעו”סים נשאלו המשתתפים N)=634 ) מה הייתה תגובתם להתעמרות והתשובות השכיחות היו:

מצב רוח ירוד 87%

תחושת חוסר אונים 66%

קשיי שינה (שינה מסויטת, מקוטעת, חסרה) 42%

התקפי חרדה 34%

כאבי ראש 25%

דכאון 22%

בעיות אכילה / עיכול 21%

קשיי ריכוז / זיכרון 20%

פגיעה במערכת החיסונית 19%

כאבי גב / כתפיים / פיברומיאלגיה 17%

P.T.S.D /  P.T.S.D Complex  7%

 

בסקר הרופאים הם דיווחו כי כתוצאה מההתעמרות בעבודה הופגנו הסימפטומים הבאים:
מצב רוח ירוד 69%

חרדה 48%

קשיי ריכוז 38%

דיכאון 35%

כאבי ראש 30%

כאבי בטן / קשיי עיכול 22%

כאבי גב 13%

 

____________________________________________

 

7 The Bully at Work. Namie & Namie/ Sourcebooks Inc. 2009

נתונים חמורים אלה אינם שונים מנתונים שנאספו בעולם מצביעים כולם על נזקים נרחבים וארוכי טווח הנגרמים לנפגעים. כמעט תמיד יש לכל מקרה התעמרות עדים. זוהי אוכלוסייה נוספת שנפגעת מחשיפתה להתעמרות המתבצעת באחר וחווה טראומה משנית. הכוונה היא למשפחה רחבה של השפעות נפשיות שליליות שחווה אדם שנחשף לטראומה של אדם אחר, אך לא עבר אותה בעצמו. מכאן שלא בכדי, קבעה המועצה הלאומית לבריאות העובד  כי8 “התעמרות בעבודה הינה גורם תחלואה משמעותי”.

על הנזקים למעסיקים ולמשק

ארגון המאפשר להתעמרות להתרחש בחצריו ואינו פועל למיגורה, יסבול מירידה בפרודוקטיביות וברווחיות, מיותר תאונות עבודה9 וחבלות, מתחלופת יתר לא יזומה של עובדים, מעלויות יתר של גיוס והכשרת עובדים חדשים, מאובדן ידע, ממעברם של עובדים מוכשרים למתחרים, מימי היעדרות ומחלה רבים יותר של עובדיו, מהעדר מחוברות ומחויבות עובדיו לארגון, מחשיפה לתביעות, מפגיעה בשמו הטוב ומירידה ברמת השירות, הבטיחות והאיכות.
בסקר הרופאים מ 2014 גרסו 93% מהמשיבים כי התעמרות בעבודה פוגעת באיכות השירות / בטיחות המטופל: 17% במידה מועטה, 54% במידה רבה, 22% במידה חמורה. 100% מהמשיבים בסקר זה העריכו כי ההתעמרות בעבודה פוגעת בפריון העבודה.

בסקר העו”סים העריכו 94% מהמשיבים כי ההתעמרות פוגעת באיכות השירות. מחקרים בעולם הבודקים את העלויות המשקיות של התעמרות בעבודה מציגים נתונים של 1 אחוז עד 2 אחוז  מהתל”ג. השוני נובע, בין השאר, מבסיסי נתונים שונים יותר מאשר דקויות בהגדרתה של ההתעמרות. בהערכה זהירה מאבד המשק הישראלי 2 מיליון ימי עבודה כל שנה כתוצאה ישירה מהיעדרויות ומחלות של נפגעי התעמרות. ימי עבודה רבים יותר אובדים עקב “נוכחות ריקה” (presentism) של עובדים שנפגעו ושל עדים למקרי התעמרות שתפוקתם ירודה. כאשר מכמתים את עלויות המעסיקים לאבדן ימים אלה, את העלויות הנלוות לגיוס והכשרה, את העלות הנגרמת כתוצאה מפליטת אנשים אל מחוץ למעגל העבודה (לעיתים לצמיתות אל אף שהם רחוקים מגיל פרישה) את ההוצאות הרפואיות והנטל על מערכות ומוסדות הבריאות ומערכות הרווחה והביטוח הלאומי האמורים לטפל באלפי נפגעי גוף ונפגעי נפש מידי שנה, אנו מגיעים למספרים בלתי נתפסים. גם אם נעריך בהערכת חסר את הנתונים בהתאמה לנתונים מהעולם המערבי, הסכום לא יפחת מ 25 מיליארד ₪ בשנה, כל שנה.

 

___________________________________

8  עמדתה של המועצה הלאומית לבריאות העובד בנושא נזקי ההתעמרות בנושא נזקי ההתעמרות בעבודה למשק בכללו ולבריאות העובדים. משרד הבריאות  12/7/15
9  הצקה‎ – Bullying – המוסד לבטיחות וגיהות

https://www.osh.org.il/UploadFiles/05_2016/t_134.pdfלבנת כהן, ספטמבר 2004, .

 

המצב המשפטי

ב 1.7.15 עברה בכנסת ישראל הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה בקריאה טרומית. ההצעה הוגשה כהצעת חוק פרטית ע”י ח”כ מרב מיכאלי כאשר חתמו עליה 38 ח”כים מכל עשרת הסיעות המכהנות בכנסת. שר הכלכלה דאז אריה דרעי היה תומך נלהב בחוק וברך על קידומו, אולם מיום שהוא הוחלף ע”י בנימין נתניהו, נחסמה הצעת החוק והיא אינה מקודמת. בסמוך לאותו מועד ניתנו 2 פסקי דין מכוננים של כב’ השופטת דיתה פרוז’ינין נשיאת ביה”ד האזורי לעבודה בירושלים בעניין העסקה פוגענית של האדונים מני נפתלי וגיא אליהו במעון ראש הממשלה ובהם נאמרו דברים קשים על ההתנהגות הפוגענית של אשת ראש הממשלה. כמובן, כל קשר לכאורה בין  סמיכות המקרים הללו נתון להגיונו של הקורא.

כמו בתחומי משפט אחרים, החקיקה מדדה אחרי המציאות והשינויים התודעתיים שמתרחשים בשטח. בהדרגה בתי דין לעבודה פוסקים  בתדירות רבה יותר פיצויים לנפגעי התעמרות על פי הצעת החוק. בנוסף, נפגעי התעמרות מרגישים בטוחים יותר כי ישמעו אוזן קשבת ויקבלו את  יומם בבתי המשפט כאשר הם תובעים פיצויי נזיקין בגין פגיעות בריאותיות, נפשיות ונכויות שנגרמו להם כתוצאה מהתעמרות, התנכלות תעסוקתית או התעללות פסיכולוגית.

השעה הגיעה ונקבעות הלכות פסוקות שבהן “חובתו של מעסיק לתת לעובדיו סביבת עבודה בטוחה” מורחבת לא רק לבטיחות בהקשרים הפיזיים כמפגעי ריח, זיהום, רעש, פגיעות מכניות וכו’, כי אם גם לפגיעה בכבוד העובד, ברווחתו וברגשותיו.

עוד על החקיקה והפסיקה ניתן למצוא במאמרה המשובח של ד”ר אורית קמיר (שהייתה שותפה מרכזית בכתיבת הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה): “התעמרות בעבודה: בין פסיכולוגיה למשפט, בין חקיקה לפסיקה”10.

סקירה משווה של חקיקה האוסרת התעמרות בעבודה במדינות שונות כתבה עו”ד דינה צדוק ופורסמה ב”דברי הכנסת”11. עיקרו של מסמך זה הוא סקירת החקיקה בבריטניה, צרפת, אוסטרליה ומדינת טנסי בארה”ב בהן יש חקיקה מפורשת האוסרת התעמרות בעבודה ו/או קובעת מנגנונים לטיפול בנושא.

 

__________________________________________

10 ד”ר אורית קמיר, בין פסיכולוגיה למשפט: התעמרות בעבודה, בין חקיקה לפסיקה, 2018.

portal.idc.ac.il/he/lawreview/volumes/21/documents/kamir.pdf

11  חקיקה למניעת התעמרות בעבודה – סקירה משווה – הכנסת

main.knesset.gov.il/Activity/Info/LegalDepartmentSurveys/survey231115.pdf

 

אחרית דבר:
אני מעריך כי כשם שהחוק למניעת הטרדה מינית יצר ומממשיך ליצור שינוי חיובי ומכבד בשיח בין המגדרים, כך גם החוק למניעת התעמרות בעבודה שרוחו מחלחלת למקומות העבודה, לתודעת העובדים והמעסיקים ולבתי הדין, יתרום ליצירת שיח מכבד ולאובדן הסובלנות להתנהגויות פוגעניות במקומות העבודה, תוך פיתוח כלים ותהליכים לניטור ומניעת פוגענות ,התעמרות והתנכלות. מהפחתת אירועי התעמרות  ירוויחו כולם – העובדים, המעסיקים והמשק הישראלי.
מאחר והצעת החוק מוחלת גם על גופי הביטחון (צבא, משטרה, שב”ס) ועל מוסדות החינוך הגבוה, ניתן להעריך כי במהלך הזמן גם השיח הציבורי כולו יהפוך למכבד יותר.

 

ויקטור הוגו כתב: “אין דבר חזק מרעיון שהגיע זמנו” ואכן, הגיעה זמנה של אמירה ברורה וצלולה האוסרת התעמרות בעבודה והגיע זמנו של החוק לומר את דברו.

כתיבת תגובה

סגירת תפריט