הקשר בין דחק נפשי ופריצת ו/או החמרת מחלת הסוכרת

פרופ' מיכה רפופורט מחלקה פנימית ג' והשרות לסוכרת, מרכז רפואי אסף הרופא, צריפין אין מחלוקת על כך שגורמי דחק אורגניים החל מעלייה במשקל, עבור לתרופות מסוימות ומחלות זיהומיות וכלה בטראומה, יכולים לשמש גורם הדק לפריצת מחלת הסוכרת. מקובל גם שדחק לסוגיו השונים, כולל דחק נפשי, מהווה סיבה משמעותית לשיבוש באיזון של סוכרת קיימת. יחד עם זאת נותרה מחלוקת מדעית ומעשית לגבי תפקיד דחק נפשי בפריצת המחלה בכלל ובחולה הפרטני בפרט.

להמשך קריאה

סיבה ומסובב בבריאות הנפש הקשר הסיבתי בין סטרס להתפרצות מצבים נפשיים

ד"ר אילן טל, פסיכיאטר מומחה, מנהל מרכז ד"ר טל בריאות נפשית מופיעה כאשר המציאות שאנו חווים ומנהלים (קרי, יחסים בין אישיים, קריירה ועוד) הם אלו שמשרתים את ההגנות הטבעיות שלנו. לעומת זאת, תחלואה נפשית מופיעה כאשר ישנו היעדר שיווי משקל בין המשאבים הנפשיים של האדם לבין סטרסורים או האתגרים שהוא חווה בזמן נתון, בין אם הם פנימיים ובין אם הם חיצוניים.

להמשך קריאה

הסכמה? מדעת?: מנקודת ראות פסיכולוגית

דר' רינה רחמני רבינוביץ', עו"ד1, פרופ' שולמית קרייטלר2 1 יו"ר האגודה לרפואה ולמשפט בישראל 2 ביה"ס למדעי הפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, תל השומר הסכמה מדעת היא עדות לאחת מההתפתחויות המתקדמות ברפואה במאה הנוכחית כי היא משלבת את המטופל באופן אקטיבי בהליך הטיפולי. אך מאידך, הליך ההסכמה מדעת מהווה גם עדות לקשיים וכשלים שמתעוררים בהיעדר הכנה והכשרה תיאורטית ומעשית מתאימה להפעלת התהליך. זה מצב צפוי לאור כך שמדובר ברפואה שהיא מערכת מורכבת ודינמית, בהליך שמערב את המטפל, המטופל, כמו-גם היחסים והתקשורת ביניהם, ומבוסס על שילוב דיסציפלינות שונות שהן רפואה, משפט, אתיקה ופסיכולוגיה. דוקטרינת ההסכמה מדעת הרחיבה את אחריות המטפלים כלפי מטופליהם, אך מבלי לספק למעשה למטפלים את כל הכלים המקצועיים המתאימים למילוי חובה זו. מאמר זה מתמקד בנקודת המבט הפסיכולוגית ובשאלות לגבי הסכמה מדעת שכרוכות בניתוח הסכמה מדעת מן הפרספקטיבה הפסיכולוגית.

להמשך קריאה

התעמרות בעבודה – הנזקים הבריאותיים לנפגע והנזקים הכלכליים למעסיקים ולמשק הישראלי

איתן מאירי* התעמרות בעבודה אינה תופעה חדשה והיא מוכרת בעולם מתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת בשמות: Disruptive Behavior at Work ו- Bulling at Work. בישראל זכתה התופעה להכרה במהלך העשור האחרון ופרקטיקות לזיהוי, לניטור, למניעה ולטיפול בה מתפתחות בזירה ההסברתית, הטיפולית והמשפטית. למרות זאת, יש הערכת חסר לנזקיה הבריאותיים והכלכליים, כמו גם רתיעה של רבים מלעסוק בנושא כאוב זה.

להמשך קריאה

‏לחץ נפשי ומחלות נאורולוגיות

פרופ׳ עמוס קורצ׳ין ביה״ס לרפואה על שם סאקלר אוניברסיטת תל אביב לחץ נפשי יכול להחמיר מחלות נאורולוגיות שונות ואף לגרום לפרוץ מחלות אלו. בכל מקרה יש לשקול את חומרת הלחץ הנפשי על אותו אדם וזאת על רקע מצבו הרפואי הכללי, וכן את משך הלחץ. רק אז ניתן יהיה להעריך עד כמה היה הלחץ הנפשי משמעותי במקרה זה, ואיזה השלכות נוספות יש ללחץ.

להמשך קריאה

הקשר בין דחק נפשי לבין התפתחות תחלואה אצל חיילים בשירות סדיר בראי ההלכה הפסוקה

עו"ד ענת גינזבורג, מומחית לנזיקין וביטוח, יו"ר ועדת נכים תגמולים ושיקום הארצית בלשכת עורכי הדין, לשעבר סגנית פרקליטת מחוז ת"א ( אזרחית). חיילים בשירות סדיר מתגייסים פעמים רבות לשירות בפרופיל 97, ובמהלך שירותם חלו במחלות המוגדרות כמחלות קונסטיטוציונליות, כגון : מחלות נפש – סכיזופרניה, מאניה דיפרסיה , סוכרת סוג 1- סוכרת נעורים , פיברומיאלגיה , פסוריאזיס , תסמונת המעי הרגיז, מחלת היאפים /תשישות כרונית (CFS) , טרשת נפוצה, אפילפסיה וכיו"ב. וכאן עולה שאלת הקשר הסיבתי – מהו נטל ההוכחה המוטל על חייל /ת שחלה במהלך שירותו במחלה קונסטיטוציונלית, עפ"י חוק הנכים תגמולים ושיקום התשי"ט – 1958. פסקי דין רבים יוחדו לסוגיה זו, החל בוועדות הערעורים לפי חוק הנכים, וכלה בביהמ"ש המחוזיים וביהמ"ש העליון.

להמשך קריאה
סגירת תפריט